EX WORKS או EX עסקה
תנאי המכר (INCOTEMS ( EX WORKS, הינו תנאי מכר בו מסיים היצואן את תפקידו ואת מחויבותו לעסקה, מרגע שהעמיד את הטובין לרשות היבואן כשהם ארוזים באריזה ליצוא ומסומנים בסימונים הנדרשים.
עם העמדת הטובין לרשות היבואן בתנאים הנ"ל עוברת זיקת הביטוח והאחריות לביצוע מטלות העסקה השונות לכתפי היבואן. כל העלויות הכרוכות במשלוח הסחורה יחולו גם הם על היבואן.
על פניו זהו התנאי הנוח ביותר ליצואן. ממש תנאי אידיאלי.
אולם עליה וקוץ בה . יתכנו מקרים שבהם דווקא תנאי המכר EX WORKS יהפוך למלכודת בעבור היצואן.
בעסקה שנחתמה בין יצואן ויבואן בתנאי המכר EX WORKS ואשר שיטת התשלום בה הינה מכתב אשראי.(LETTR OF CREIT). חלק מתנאי מכתב האשראי מפרטים את רשימת המסמכים אותם חייב לקבל הבנק המשלם, על מנת שיהיה ברור כי אכן נוצרה חבות תשלום כלפי היצואן.
מה יהיה המסמך אותו ידרוש היבואן? שטר המטען אינו יכול להיות קביל.
המשלח הבינלאומי, אשר שירותיו נשכרו ע"י היבואן. הוא הגורם שידאג למשלוח ולקבלת שטר המטען מהמוביל או שיפיק בעצמו שטר מטען פנימי . מי יבטיח ליצואן ששטר המטען אכן יימסר לו ? ואם אכן יימסר לו האם יימסר בזמן? ואם יימסר בזמן יתכן מצב בו נפלה טעות כלשהי בשטר המטען ואין הוא מתאים לדרישות מכתב האשראי.
המשלח שהינו שלוחו של היבואן לא בהכרח יזדרז לתקן את הטעות שהתגלתה.
בין במזיד או בין מחוסר תשומת לב גרידא.
כך יתכן מצב, בו עד שקיבל היצואן שטר מטען תקין על מנת למסרו לבנק עם כל שאר המסמכים אותם נדרש להמציא. פג תוקפו של מכתב האשראי או שחלפו כבר 21 יום ממועד שטר המטען.
משמעות הדבר היא שהיצואן לא עמד בדרישות מכתב האשראי אשר על כן ספק אם יקבל את כספו.
בעיה דומה יכולה להתרחש גם בעסקה שבוצעה בתנאי FOB. מי שמבצע את ההובלה הימית בעסקת שבוצעה בתנאי המכר FOB הינו המשלח של היבואן.
בידיו שטר המטען והוא אחראי למסרו ליצואן.כך שגם במקרה כזה עלול היצואן להיתקל בקשיים.
רצוי לפיכך להקפיד,כי בעסקה המתבצעת באחד מתנאי המכר הללו וכנגד מכתב אשראי יעמוד היצואן על כך כי המשלח הבינלאומי מטעמו של היבואן ,זה אשר אמור לאסוף את הטובין ולספק את שטר המטען יהיה משלח אמין ומוכר אשר בשום אופן לא ייקח חלק בסוג כזה של מניפולציות.
מסמך חלופי, אותו עשוי לדרוש היבואן כחלק ממסמכי המשלוח אותן יהיה על היצואן להציג בבנק בעסקה שבוצעה בתנאי המכר EX WORKS. הינו סוג של DELIVERY ORDER חתום ע"י המשלח הבינלאומי של היבואן אשר אסף את המטען.
פתרון פשוט לכאורה. אולם גם פתרון זה הינו פתרון חלקי.
גם כאשר המסמך אותו נדרש היצואן להציג הינו DELIVERY ORDER בהחלט יתכן מצב בו היבואן התחרט על העסקה ולא התייצב לקבלה.
במקרה כזה בו היבואן או איש מטעמו לא הגיע לקבל את הטובין לא יאפשר ליצואן להציג כל מסמך שהוא . גם לא DELIVERY ORDER .
בהיווצר מצב שכזה אין באפשרותו של היצואן לקבל את כספו במסגרת מכתב האשראי.
מצב זה מעמיד לפיכך את היצואן במצב בו העסקה בוצעה בדומה לעסקת דוקומנטים לגבייה (DOCUMENTARY COLLECTION) שבה היבואן מצידו התחרט על העסקה ולא הגיע לבנק על מנת לקבל את מסמכי המשלוח.
אין ספק כי במקרה כזה הפר היבואן את עסקת היסוד שנחתמה בין הצדדים. במקרה זה חשוף היבואן לתביעה מצידו של היצואן.
ברור שלא לכך התכוון היצואן כשהתנה את העסקה בפתיחת מכתב אשראי לטובתו.
הסחורה יוצרה היצואן עמד בכל הדרישות אולם אין באפשרותו לקבל את כספו אלא בסיועו של בית המשפט.
המסקנה היא כי גם כאשר מתבצעת עסקה בה הקפדנו על כל הכללים המקובלים ,יש לוודא לא רק כיצד בוצעה העסקה אלא גם עם מי העסקה בוצעה.
חיים פרי
מומחה לסחר בינלאומי
משמש כיועץ לחברות בנושאי יבוא יצוא וחסכון בעלויות היבוא והיצוא.
www.multisphera.com