הסכם הצבירה הפאן אירופאי ים תיכוני והסכמי סחר נוספים

הסכם הצבירה הפאן אירופאי ים תיכוני והסכמי סחר נוספים

נכתב ע"י חיים פרי

המאמר הרביעי והאחרון בסדרת המאמרים בנושא הסכמי הסחר יעסוק  בעיקר

בהסכם הצבירה הפאן אירופאי ים תיכוני ובמספר נקודות עיקריות בהסכמי סחר נוספים

עליהם חתומה מדינת ישראל.

הסכמי הסחר השונים עליהם חתומה מדינת ישראל הינם הסכמים בילטראליים

כלאמר הסכמים דו צדדיים בין מדינת ישראל מצד אחד לבין מדינה שנייה או גוש מדינות מהצד האחר.

הסכם הצבירה הינו הסכם בין 3 מדינות או יותר על בסיס של כללי מקור אחידים.

המדינות החתומות על הסכם הצבירה ואשר הינן מדינות צבירה מבחינת הסחר עם ישראל:

1. מדינות האיחוד האירופאי
2. מדינות EFTA
3. תורכיה
4. ירדן.

קיימות מדינות נוספות החתומות על הסכם זה אך מדינות אלה אינן מהוות מדינות

צבירה מול ישראל. ( תוניסיה , מרוקו , אלג'יריה מצרים ועוד )

משמעות הסכם הצבירה היא כי ניתן לצבור את מעמד המקור של המוצר מכמה מקורות

שונים וההובלה אינה חייבת להיות במישרין

טובין מקוריים ייחשבו כמוצרי מקור  גם  כשהם נשלחים שלא ממדינת המקור

זאת כל עוד כל המדינות הלוקחות חלק ב"פאזל" הזה הן  מדינות שהוגדרו כמדינות צבירה

מול ישראל.

דהיינו מדינות החתומות על הסכם הצבירה ובמקביל גם על הסכם בילטרלי מול ישראל.

מוצר המיובא  לישראל  מיוצר בשוויץ   מדינת EFTAמחומר גלם איטלקי  מדינת איחוד אירופאי

ונשלח ממרכז לוגיסטי בתורכיה. יוכל ליהנות מההקלות במסגרת הסכם  הצבירה כל עוד

עמד בכללי המקור המפורטים בנספח 2 לפרוטוקול 4 להסכם.

כללי המקור בהסכמים הבילטרליים מול מדינות הצבירה הינם אותם כללי מקור הנהוגים

בהסכם הצבירה  , ההבדל הוא שניתן לצבור אותם ממספר מקורות שונים.( למעט ירדן אשר

מולה כללי המקור הבילטרליים שונים מכללי המקור הנדרשים ע"פ הסכם הצבירה.

מול ירדן נהוגים למעשה 2 מערכות של כללי מקור שונים. מערכת כללים  להסכם הבילטראלי ומערכת כללים שונה  להסכם הצבירה.)

תעודת התנועה אותה יש לצרף לא תהיה  EUR 1   אלא  EUR MED בלבד.

תעודה זו מציינת על פניה בין השאר האם בטובין בוצעה צבירה או שמא הינם מוצר מקור

של צד אחד בלבד להסכם.

אך ורק תעודת EUR- MED  או הצהרת מקור  EUR- MED המצורפת לטובין תאפשר ליהנות

מההקלות המוענקות במסגרת ההסכם. צירוף של EUR 1 לא יאפשר הקלות כלשהן זאת גם במידה והטובין עמדו בכל כללי המקור הנדרשים.

הסכם הצבירה הינו הסכם חכם ומודרני המתאים את עצמו למדיניות הגלובלית של ה מאה ה21.

יבואנים רבים נאלצים לשלם מכס על טובין המיובאים מאחת ממדינות הצבירה מאחר והטובין מיוצרים במדינת צבירה אחרת או מאחר ותהליך הייצוא לא העניק למצור מעמד מקור.

נחשפתי למקרים רבים בהם שולם מכס על טובין אך ורק מחוסר ידע באשר לאפשרויות הגלומות בהסכם הצבירה

ניצול נכון של היתרונות הגלומים בהסכם זה ושימוש בתעודת התנועה הנכונה

EUR-MED ולא EUR 1

ייתכן ויחסוך מהיבואן את מלא תשלום המכס על הטובין. במקרים כאלה יש לבא בדברים עם הספק לוודא את יישום כללי ההסכם באופן נכון ומשלוח הטובין בליווי EUR MED  או הצהרת  EUR MED.

מספר עקרונות באשר להסכמי סחר נוספים עליהם חתומה מדינת ישראל

 הסכם הסחר שבין מדינת ישראל לגוש מדינות המרקוסור ( ברזיל ארגנטינה אורוגוואי

ופרגוואי)

בהסכם זה הוגדר כי מספיק לעמוד באחד מתוך שלושה קריטריונים של כללי מקור על מנת

ליהנות מההקלות שבהסכם.

לפי כלל A  על הטובין להיות טובין שיוצרו בשלמותם על אדמת מדינת המקור

( בעיקר מוצרי חקלאות , דגה , מינרלים מהקרקע וכדומה).

כלל  Bקובע כי תהליך הייצור גורם לשינוי בסיווג המכס של חומרי הגלם הלא מקוריים ברמה של 4 ספרות.

על פי כלל C ערך כל חומרי הגלם הלא מקוריים אינו עולה על 50% ממחיר המוצר בשער המפעל. ( בפרגוואי 60% )

תעודת המקור החותמים על תעודת המקור יהיו היצואן ורשות מוסמכת כפי שהוגדרה. בישראל חותם המכס.

הסכם הסחר בין ישראל לבין קנדה ולבין מקסיקו

מדובר ב2 הסכמים בעלי עקרונות דומים.

כללי מקור

ישנם 5 קריטריונים לעמידה בכלל המקור . מספיק לעמוד באחד הקריטריונים על מנת ליהנות מיתרונות ההסכמים.

הובלה במישרין.

למרות הכלל המחייב הובלה במישרים  הרי שמוצר קנדי יכול להישלח גם מנמל אמריקאי ואף לעבור עיבוד מזערי בארה"ב ( עד 10% מערך הטובין ) למעט במוצרי  טקסטיל.

מוצר מקסיקני יכול שישלח מנמל אמריקאי , נמל קנדי , נמל של האיחוד האירופאי או נמל של אחת ממדינות EFTA גם כאן תוך אפשרות לביצוע עיבוד מזערי

תעודת המקור

 תעודת המקור ניתנת לשימוש רב פעמי עד שנה

היצואן בלבד הוא הגורם החותם על התעודה

במשבצת 7 בתעודה יש לציין על פי איזה מהקריטריונים נקבע מעמד המקור של הטובין.

הסכם הסחר בין ישראל לירדן.

כללי המקור בהסכם זה קבעו כי נדרש ערך מוסף מקומי של 33% לפחות ממחיר הטובין EX WORKS

כמו כן קיימת דרישה לשינוי בסיווג המכס של חומרי גלם לא מקוריים ברמה של 6 ספרות.

החתימה על תעודת המקור תהיה של לשכת המסחר בירדן / משרד התעשייה הירדני

ארבע המאמרים בנושא הסכמי הסחר המפורסמים באתר מכילים חומר רב ונתונים מאד חשובים המאפשרים חיסכון משמעותי בעלויות הייבוא. חשוב לקרא ללמוד להפנים וליישם.