לעשות "סדר" לקראת ליל הסדר
אין ספק שאנחנו חיים בתקופה מיוחדת וחריגה. תקופת הקורונה תהיה נושא שיחה ותשפיע על כולנו גם שנים לאחר שהמגיפה תסתיים.
את השלכות התקופה אנחנו מרגישים בכל תחום מתחומי חיינו כמובן גם בכל הפעילות של תהליכי הייבוא והייצוא.
התקופה החריגה הזו שינתה באבחת חרב את שגרת הפעילות של כל העוסקים בסחר בינלאומי. יצואנים ויבואנים , גורמים שעיקר פעילותם היא בים. כאלה שעיקר פעילותם הינה פעילות אווירית במשלוחי FREIGHT וגם אלה שעיקר פעילותם הינה פעילות אווירית בלדרות מהירה
כל יצואן וכל יבואן מושפעים באופן כזה או אחר מהמצב הנוכחי.
- עליות דרמטיות בעלויות ההובלה.( האווירית בעיקר)
- מחסור במכולות ריקות באזורי סחר
- תורים ארוכים שנמשכים שעות במעברי גבול יבשתיים.
- מפעלים שחזרו לייצר הלקוחות מאידך חוששים לרכוש.
- יבואנים שמבקשים לרכוש מולם מפעלים שאינם מייצרים או מייצרים בתפוקה חלקית.
בקיצור תקופה מאתגרת.
יחד עם זאת למרות התקופה המאתגרת והחריגה ואולי דווקא בגללה
חשוב לעשות סדר בדברים
חשוב להיות ער לכך שלמרות רעשי הרקע והתחושה שכל המערכת במערבולת אחת גדולה
אין זה המצב לאשורו וקיים הבדל תהומי במצב בין שיטות השילוח השונות.
ככל שמדובר ביבואנים ויצואנים שעיקר מטעניהם משונעים בים הרי שנכון להיום אין כאן דרמות אמיתיות . מחירי ההובלה הימית לא השתנו ודאי שלא באופן משמעותי.
מה שתמיד יכול כמובן להשתנות.
מספר חברות הטילו היטל שיא עונה ( PSS) בעיקר בייצוא לנמלי מזרח אסיה.
והיטלי איזון (IMBALANCE) על מנת לפצות על הפער בזמינות מכולות בנמלים השונים.
רכיב המחיר שכן משתנה הינו רכב הדלק. מגמת מחירי הדלק בעולם ידועה לכול
הצפי בתקופה הקרובה הינו לירידה בהיטלי הדלק ובמרכיב הדלק שבתעריף ההובלה.
הסגרים הקיימים ברוב מדינות אירופה גרמו לצניחה משמעותית בביקושים לסחורות.
מפעלים בסין חזרו לייצר אולם הלקוחות לא קונים. יש מפעלים שחוזרים ונסגרים.
הירידה בביקושים כבר גורמת למספר קשיים תפעוליים . אוניות פוסחות על נמלים , חברות הספנות מבטלות הפלגות יתכן שבקרוב נראה יותר ויותר השבתת אוניות.
תופעה שהכרנו בתקופת המשבר של 2008.
כלל בסיסי בכלכלה הינו שירידה בביקושים מביאה לירידת מחירים .
ייתכן מאד שבתקופה הקרובה נחווה דווקא ירידת מחירים בתובלה הימית.
הביקושים היורדים , מטענים ייצוא שלא נשלחים גורמים למחסור חריף במכולות במספר
אזורי סחר.
מחסור זה במכולות מביא את חברות הספנות להקפיד הקפדת יתר על הנושא של דמי השהייה. ימים חופשיים מהשהייה ניתנים " בקמצנות רבה" חברות הספנות מעולם לא התלהבו מעניין הימים החופשיים אולם כעת הדבר בולט שבעתיים.
בקיצור בכל הקשור לשינוע מטענים בים עולם כמנהגו נוהג ( כמעט )
ביקוש והיצע , ייצוא חוזר וזמינות מכולות עדין ימשיכו להיות הפרמטרים העיקריים שישפיעו על עלויות ההובלה בים. ולפחות נכון להיום כפי שצוין השינויים הם מינוריים.
יצואנים ויבואנים שמטענם נשלח בעיקר במשלוחי בלדרות מהירה נחשפו להשלכות מגיפת הקורונה בצורה המינורית ביותר.
מטוסי חברות הבלדרות ממשיכים לטוס ללא שינוי. זמינות הטיסות , לוחות הזמנים נשמרים
כמו גם המחירונים שניתנו ללקוחות.
לקוחות שעובדים עם חברות הבלדרות באופן שוטף ובידם מחירון בתוקף , סבירות גבוהה ביותר שהמחירון נשמר ומכובד ע"י החברות השונות.
הדבר נכון לגבי כל החברות הפועלות בישראל בתחום של בלדרות מהירה.
כאשר מדובר ביבואנים מזדמנים שנדרשים למחירי AD HOCK זה כבר סיפור אחר.
במקרה זה חשוב לבדוק חשוב להשוות חשוב לשאת ולתת.
יבואנים ויצואנים שעיקר פעילותם הינה פעילות אווירית במשלוחי FREIGHT הם אלה שחווים
את עיקר השפעתה של רכבת ההרים שהחלה לפעול עם התפשטות הנגיף.
יצואנים שהחזיקו במחירוני הובלה תקפים , יצואנים שהתחייבו מראש להיקפי פעילות וקיבלו
תעריפי הובלה בהתאם. ככלל כל המחירים הללו הוקפאו.
ברב רובם של המקרים עלויות ההובלה באוויר הם כולם תעריפי AD HOCK
והינם גבוהים באופן משמעותי מאלה אליהם הורגלנו.
רוב המטענים מגיעים במטוסי מטען וחברות התעופה משנות את ההנחיות השכם והערב
לקוח שקיבל הצעת מחיר בבוקר , מתקשר אחה"צ לעשות BOOKING , יתכן ההצעה כבר לא
בתוקף.
חברת התעופה העלתה תעריפים , חברת התעופה תחליט איזה מטענים לקחת ואיזה לא.
אולי ברגע האחרון ישונה נתיב הטיסה או שהטיסה תבוטל.
יתכן שהתקבל מחיר להטסה אבל תוך הגבלת משקל המטען אותו ניתן להעלות לטיסה.
ההפתעות השיוניים והאילוצים נוחתים מכל כיוון אפשרי.
חברות כמו על על וקאל הטילו היטל נוסף בשמות שונים , היטל צפיפות או GRI .
היטל הצפיפות באל על למטעני ייבוא בלבד הינו בסכום של כ 0.55 $ לק"ג שמוטל על המשקל לחיוב ( הגבוה מבין השניים. המשקל הנפחי או המשקל הפיזי בפועל)
ה GRI בקאל מושת גם על מטעני ייבוא וגם על ייצוא .
לסיכום הדברים שוק ההובלה האווירית במשלוחי ה FREIGHT זה השוק המאותגר ביותר בימי קורונה אלה.
הערה חשובה ליבואנים וליצואנים.
דווקא בתקופה זו ניתקלתי ביותר ממקרה אחד או שניים
בהם לקוחות שהיו כ"כ להוטים לשנע את המטען שלהם כלל לא התייחסו להצעות המחיר
שקיבלו מחברות השילוח.
הלהט והלחץ שיבשו את שיקול הדעת.
ההצעות לא נבדקו לא בוצעה השוואת מחירים ההובלה הוזמנה והתעריפים ששולמו היו
חריגים בכל קנה מידה . בהשוואה כמובן לתעריפים הנהוגים בתקופה זו.
נחשפתי למקרים בהם חברות שילוח מסוימות ניצלו את תנאי השוק
על מנת לשפר את מצבן וגבו סכומים חריגים ללא כל בסיס . היטלים שלא היו ולא נבראו.
( חשוב לי להדגיש לא כולם וגם לא רובם ) אבל התופעה בהחלט קיימת.
גם בימים אלה ובפרט בימים אלה חשוב לשמור על התנהלות מקצועית.
לבדוק הצעות , להשוות הצעות לשאת ולתת בתבונה ולוודא לא ליפול קורבן לניצול לא
הוגן של תנאי השוק.
ומספר מילים ליבואנים לרגע.
לא מעט גורמים החליטו שזה הזמן " לעשות את המכה " אין יום אין יום בו אני לא מקבל לפחות 2-3 שיחות מגורמים שלא עוסקים בייבוא, מעולם לא עסקו בייבוא
ורוצים עצה בעניין ייבוא מסכות פנים.
מבחינתם אין שום בעיה .מאתרים ספק בסין משלמים לו קונים בזול מוכרים ביוקר מה יותר פשוט מזה.
ואז מגיע סבב הטלפונים השני.
חיים , הספק שהעברתי לו כסף אומר שהוא לא יכול לשלוח עם חברת הבלדרות שלי התקנות מחייבות אותו לשלוח את המטען כמטען PREPAID . מבקש עוד כמה אלפי דולרים על מנת לשלוח את המטען. מה ניתן לעשות ?
חיים , קיבלתי מסכות אבל הם לא תקינות עשויות מנייר שממש מתפורר לי בידיים . מה ניתן לעשות ?
התשובות כלום וכלום.
ממשלת הולנד נאלצה להחזיר לאחרונה כמה מאות אלפי מסכות לא תקינות.
זו ממשלת הולנד מה יעשה אותו גורם פרטי שאין לו שום רקע שום ידע ושום הבנה בייבוא
ונקלע לסיטואציה דומה? אין מה לעשות
לכן אני מבקש להזכיר לכל מי שהדבר רלוונטי לגביו.
ייבוא זה מקצוע. לייבא צריך לדעת. להכיר את הכללים את הנהלים את הדרישות השונות.
רוצה להיות יבואן תלמד איל לעשות את זה נכון.
לא משהו שעושים " על הדרך " קונים בזול מוכרים ביוקר ועושים את המכה.
חיים פרי.
מומחה בנושאי ייבוא יצוא וסחר בינלאומי
יועץ לחברות בנושאי חיסכון בעלויות הייבוא והיצוא.
חיים פרי מולטיספירה סחר בינלאומי