חוקיות הייבוא לישראל

חוקיות הייבוא לישראל

נכתב ע"י חיים פרי

תהליך הייבוא לישראל מתנהל תחת מערכת כללים שונים.

פקודות צווים ותקנות אשר כולם ביחד נקראים בשם הכולל חוקיות הייבוא

חוקיות הייבוא מגדירה למעשה את המותר והאסור בייבוא טובין לישראל.

צו מרכזי ומאד וותיק הינו צו מתן רישיונות ייבוא .  ( צו שהינו צו מנדטורי הקיים עוד משנת 1939)

צו זה שמעולם לא בוטל מציג מערכת כללים מאד נוקשה באשר לצורך בקבלת רישיון ייבוא כתנאי

לייבוא טובין לישראל מחד , ובסמכויות הרגולטור לסרב להעניק רישיון אן לבטל רישיון שניתן.

בשנת 1978 עם כניסתו לתוקף של צו  ייבוא חופשי  השתנתה למעשה המדיניות ב 180מעלות.

צו ייבוא חופשי קובע כי   " על אף האמור בצו מתן רישיונות  1939 , מותרים בייבוא כל הטובין

המסווגים בפרקים 1 עד 97 " ( לתעריף המכס).

המשמעות המעשית היא כי אין עוד צורך ברישיונות ייבוא או מגבלות רגולציה בייבוא טובין לישראל

זאת למעט יוצאים מהכלל המפורטים בהמשך.

ברירת המחדל הינה  שאין צורך בחובת הרישוי והרגולציה למעט

היכן שכן יש צורך וזאת בניגוד גמור לנוהג שהיה קיים עד כניסתו לתוקף של צו הייבוא החופשי.

פרט ליוצאים מהכלל המפורטים בצו לגביהם קיימת חובת רישוי ורגולציה , מופיע בצו הייבוא החופשי

משפט מאד חשוב האומר

" צו זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו "

המשמעות היא כי דרישות באשר לתהליך הייבוא המופיעות בצווים ותקנות אחרות ואינן מפורטות

במפורש בצו הייבוא החופשי עדין יראו אותן כמחייבות גם על פי  צו הייבוא החופשי.

דוגמה לכך הינה  צו סימון מוצרים . קיימות כמובן דוגמאות נוספות.

להלן מספר דוגמאות  ליוצאים מהכלל אשר לגביהם בכל זאת יחולו דרישות כאלה ואחרות וזאת למרות מה

שנאמר בצו הייבוא החופשי כי הייבוא לישראל משוחרר לכאורה מדרישות הרישוי והרגולציה

האחרת.

  • טובין המפורטים בצו המכס איסור ייבוא.

צו זה מפרט רשימה של מוצרים אשר אותם אסור לייבא לישראל בכל מקרה.

ייבוא של מוצרים אלה אינו מותנה אף ברישיון ייבוא . אלו מוצרים שבכל מקרה ובכל תנאי

ייבואם לישראל אסור.

.    כגון ,שטרי כסף או מטבעות מזויפים , משבש מד מהירות לייזר , מיכל גז מדמיע שצורתו

כצורת כלי ירייה. ומוצרים נוספים המפורטים בצו זה.

  • טובין המפורטים בתוספת הראשונה לצו הייבוא החופשי לגביהם חלה חובת רישוי.
  • טובין המפורטים בתוספת השנייה לצו הייבוא החופשי לגביהם קיימת דרישת עמידה בתנאים של רשות כלשהי .( מכון התקנים , משרד הבריאות , משרד' החקלאות ועוד ) זאת על פי אופי המוצר.

ישנם סוגי טובין לגביהם מצוין במפורש בצו הייבוא החופשי כי הצו לא חל על ייבואם או שאין לייבא טובין אלה על פי צו הייבוא החופשי.

טובין אלה אותם לא ניתן לייבא על פי צו הייבוא החופשי , הצו הקובע לגביהם הינו צו מתן רישיונות ייבוא על כל משמעויותיו.

בין הטובין אותם לא ניתן לייבא לפי צו ייבוא חופשי ניתן למצוא רשימה של סמים מסוכנים המפורטים בתוספת הרביעית לצו הייבוא החופשי

טובין המיובאים ממדינות עמן אין למדינת  ישראל יחסים דיפלומטיים או ממדינות האוסרות ייבוא

טובין מישראל או שאין להם מעמד של מדינה מועדפת ביותר. ( אינן חברות בארגון הסחר העולמי ואינן חתומות על הסכם ה GATT ).

רשימת המדינות הללו מופיעה בהוראות מנכ"ל משרד הכלכלה.

בצו ייבוא חופשי קיימת התייחסות גם לדרישות באשר לייבוא אישי.

"יהא יחיד רשאי לייבא את הטובין המפורטים בתוספת הראשונה בלא הצגתו   של רישיון ייבוא, או לייבא את הטובין המפורטים בתוספת השנייה בלא המצאת אישור או עמידה בתנאים, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הטובין לא יובאו באמצעות עוסק, הם אינם מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד ) להלן – יבוא אישי , למעט טובין אשר יבואם אסור לפי צו המכס וטובין אשר צוין לגביהם בתוספת הראשונה או השנייה כי דרישת רישיון יבוא, או המצאת אישור או עמידה בתנאים, לפי העניין, חלה גם ביבוא אישי"

ככלל ייבוא אישי משוחרר מחובת רישוי ותקן למעט היכן שמצוין במפורש אחרת.                                                         כאשר למנהל במכס הסמכות להפעיל שיקול דעת בקביעת אופי הייבוא האם מדובר בייבוא אישי או ייבוא מסחרי.

חשוב להיות ער לכך כי הכלל הנ"ל מתייחס לעמידה בדרישות חוקיות הייבוא בלבד

אין לו כל נגיעה לחבות תשלום המכס עבור הטובין.

נתקלתי בלא מעט מקרים בהם יבואנים תכננו באופן שגוי את עסקת הייבוא שלהם ולא ביצעו את האבחנה הנכונה בין חבות המס לבין דרישות חוקיות הייבוא.

כמובן שבדיעבד מדובר בטעות אשר גרמה לנזק משמעותי ליבואן עקב הבנה שגויה של התקנות.

 

סעיף מאד חשוב בצו הייבוא החופשי הינו סעיף 2 ג 2  

על פי סעיף זה נתונה לשר הכלכלה הסמכות לפתור במקרים מיוחדים ייבוא מסוים

מדרישת הרישוי או התקן.  להלן הציטוט מתוך הסעיף האמור.

"רשאי השר או מי שהוא הסמיכו להתיר יבוא טובין המפורטים בתוספת הראשונה

,או יבוא טובין המפורטים בתוספת השנייה ללא המצאת אישור או עמידה בתנאים למעט טובין

אשר יבואם אסור לפי צו המכס"

טיפ הזהב

שיעור המכס בייבוא טובין לישראל הינו נמוך. מוצרים רבים המיובאים למדינת ישראל  אינם

משלמים מכס כלל.

זו אחת הסיבות לכך שגובי המכס בנמלים מקדישים תשומת לב רבה ומקפידים הקפדה יתרה

בכל הנוגע למגבלות הלא מכסיות על תהליך הייבוא ובעיקר עמידה בדרישות חוקיות הייבוא.

עבירה על חוקיות הייבוא הינה עבירה פלילית העלולה לגרור בעקבותיה עלויות כספיות גבוהות

מאד, השפעה קשה על פעילויות ייבוא עתידיות של החברה נזקים ומפחי נפש רבים.

המלצה חד משמעית היא לבצע בדיקת  טרום  ייבוא עם סוכן מכס מקצועי . 

לוודא את פרט המכס של המוצר אותו מתכננים לייבא לבדוק את דרישות חוקיות הייבוא לאותו

המוצר  וכי אכן המוצר עומד בכל הדרישות.

פעולה פשוטה זו תחסוך הסתבכויות , עיכובים ועלויות מיותרות.

 

חיים פרי.

מומחה בנושאי ייבוא יצוא וסחר בינלאומי

יועץ לחברות בנושאי חיסכון בעלויות הייבוא והיצוא. 

www.multisphera.com

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.